מוסך סגול בע"מ נ' ברוך

החלטה

לפניי התנגדות לביצוע תובענה ותגובת המשיבה לטענות המבקש.

עסקינן בתביעה בגין חוב למוסך, לאחר טיפול שבוצע בחודש ינואר 2013, בסך של 10,281 ₪.

לטענת המבקש, התובענה אינה מתאימה להתברר בסדר הדין שנבחר, מאחר והיא אינה נסמכת על הסכם חתום, או על התחייבות של המבקש לשלם את סכום התביעה. לגופו של עניין טוען המבקש, כי רכש רכב חדש בחודש אוקטובר 2010, וקיבל אחריות של חמש שנים לכל מערכות הרכב. כשנה לאחר הרכישה התגלתה תקלה בגיר. זו תוקנה במוסך המשיבה, אך הבעיה לא נפתרה, ושנה לאחר מכן התגלתה שוב. כאשר התגלתה התקלה בפעם השלישית, והרכב הוכנס שוב לתיקון אצל המשיבה, סבר המבקש, כי התיקון הינו בתחום האחריות, מאחר וניתנה לו אחריות של חמש שנים. לטענתו, היבואן התנער מאחריות, וטען כי תקופת האחריות חלפה. המבקש טוען, כי תקופת האחריות לא חלפה, וכי בכל מקרה מדובר בבעיה מתמשכת, שהתגלתה בתוך תקופת האחריות, ולא נפתרה.

לטענת המשיבה, התובענה מתאימה לסדר הדין שנבחר, הואיל והמבקש עצמו חתם על הסכמה לתיקון, כאשר על טופס ההסכמה צוין במפורש, כי העלות המוערכת היא 10,000 ₪. מסמך זה צורף לתגובת המשיבה.

לטענת המשיבה, היא מספקת שירותי תיקון למכוניות, הן בתקופת האחריות והן שלא בתקופת האחריות. תיקונים שאינם מכוסים באחריות היבואן מבוצעים בתשלום על ידי בעל הרכב. במקרה הנוכחי, חלפה תקופת האחריות. למרות זאת, עשתה המשיבה, לטענתה, מאמצים רבים לשכנע את היבואן לשאת באחריות לתיקון, והצליחה להשיג הסכמה שלו להשתתפות בשיעור של 70%. התביעה הוגשה בגין 30% הנותרים, ואילו המבקש מתחמק מהתשלום, לאחר שהסכים לו מפורשות.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים מצאתי, כי מלכתחילה לא היה מקום להגיש את התביעה כפי שהוגשה, כתובענה בלשכת ההוצאה לפועל.

לכתב התביעה לא צורף הסכם או מסמך אחר, המעיד על התחייבות בכתב של המבקש לשאת בתשלום. מסמך כזה עומד בבסיס ההתאמה של תביעה לסדר דין מקוצר, או לתביעה במסגרת ההוצאה לפועל (כאשר התנאים לשני סוגי התובענות – זהים). לא ניתן לרפא פגם זה בדיעבד, בהצגת מסמך חתום לכאורה על ידי הנתבע, במסגרת תגובה המוגשת להתנגדות. מעיון בכתב התביעה עולה, כי כל שצורף לו הם מסמכי המשיבה בלבד, ללא כל התחייבות או הסכם שנחתמו על ידי הנתבע. בכך לא התאימה התביעה עצמה לסדר הדין בו בחרה המשיבה.

יתר על כן, המסמך שהציגה המשיבה בתגובתה אמנם נראה לכאורה חתום על ידי המבקש, אך אי אפשר שלא לציין, כי מדובר בטופס מודפס, שנושא עליו כמה וכמה תרשומות בכתב יד. בתחתית אמנם ניתן למצוא חתימה, אך מעליה תרשומת לפיה (למיטב הבנתי) - "הרכב הושאר ללא חתימה". בנוסף, כל הגירסה המתוארת בתגובת המשיבה אינה באה לידי ביטוי כל שהוא באותו מסמך. אין מדובר במסמך המתאר הסכמה של המבקש לשאת ב-30% מהעלות, כאשר היבואן יישא ביתרה, ואין התייחסות לכל נושא האחריות, אשר מתגובת המשיבה ברור כי עמד במרכז המחלוקת בין הצדדים, עוד בטרם בוצע התיקון.

כך או כך, ואפילו היה מקום להגיש את התביעה בסדר דין מקוצר, ברי כי הנתבע זכאי לקבל רשות להתגונן. גירסתו לפיה סבר כי התיקון יבוצע במסגרת האחריות, וכי לא התחייב לשלם עבורו לאור הנסיבות שתוארו בתצהירו, הינה גירסה המזכה אותו ברשות להתגונן, ואין בתגובת המשיבה כדי להפריך גירסה זו.

אשר על כן, ומאחר והמשמעות המעשית של מחיקת הכותרת ומתן רשות להתגונן – זהה, ובשני המקרים תועבר התובענה לבירור בסדר דין מהיר, אני רואה לנכון ליתן למבקש רשות להתגונן.

ההתנגדות מתקבלת. הליכי הוצל"פ מעוכבים.

התצהיר ישמש כתב הגנה.

נוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר.

התובעת תגיש תצהיר מטעמה, יחד עם רשימת מסמכים והעתקי המסמכים, בהתאם לתקנה 214ב1(1), תוך 30 יום מקבלת החלטה זו.

אם לא יוגש תצהיר מטעם התובעת, תוך המועדים שנקבעו לעיל, תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

עם העברת התביעה מלשכת ההוצאה לפועל לבית המשפט עשוי להיווצר הפרש אגרה, אותו על התובעת לשלם תוך 30 יום מקבלת דרישת הגזברות, שאם לא כן תימחק התביעה, וייסגר תיק ההוצל"פ כנגד המבקש.

בשלב זה, החלטתי שלא לעשות צו להוצאות. אלו יקבעו בתום ההליך העיקרי.

המזכירות תמציא העתק ההחלטה לצדדים.

ניתנה היום, י"א חשון תשע"ד, 15 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.